שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' לנדיס ואח' - פסקדין

פסק דין

1. תביעת שיבוב בגין תאונת דרכים מיום 28.4.08, בשעה 7:30, בצומת הרחובות כצנלסון ויצחק שדה בקריית אונו.

2.אין מחלוקת כי הנהגת ברכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: הנהגת) נסעה ברח' כצנלסון, והנתבע 1 (להלן: הנתבע) יצא לרחוב זה מרחוב צדדי, רח' יצחק שדה, אשר במוצאו אל רח' כצנלסון מוצב תמרור: האט ותן זכות קדימה. הנתבע יצא שמאלה, מרח' יצחק שדה אל רח' כצנלסון.

עוד אין מחלוקת כי לפני התאונה יצאה הנהגת אל רח' כצנלסון מרחוב צדדי אחר, רח' יהודית, אשר אף במוצא שלו אל רח' כצנלסון מוצב אותו תמרור. רח' כצנלסון, בקטע שבין שני הרחובות הצדדיים, מצוי בעיקול.

יש מחלוקת בדבר המרחק, לאורך קטע זה של רח' כצנלסון, שבין המוצא של שני הרחובות הצדדיים הללו אליו: הנהגת טוענת כי מרחק זה הוא כ- 50 מטרים, ואילו הנתבע טוען כי הוא קטן מ- 20 מטרים, אך בכל מקרה מדובר במרחק קצר (במפה שבין מוצגי ת/ 1 ניתן לראות את רח' כצנלסון ואת שני הרחובות הצדדים הללו שיוצאים אליו).

3.הנהגת טוענת כי בימין הכביש, ברח' כצנלסון, חנו כלי רכב, למרות סימון אדום-לבן שבמקום, ועל כן היא נאלצה לנסוע במרכז הכביש, תוך שהיא משתמשת, באופן חלקי, בנתיב הנסיעה הנגדי. בנוסעה כך, הופתעה על ידי רכב הנתבע, שיצא מרח' יצחק שדה ופגע בכנף השמאלי-קדמי של רכבה.

4.הנתבע טוען כי ביציאתו מרח' יצחק שדה אל רח' כצנלסון הוא עצר, הסתכל שמאלה וימינה, ראה שהדרך פנוייה והחל לגלוש שמאלה אל רח' כצנלסון. אז חש פגיעה בחלק הקדמי-ימני של פגוש רכבו, עם ההתנגשות ברכב הנהגת. כאשר החל הנתבע בגלישה זו אל רח' כצנלסון, הוא לא ראה את רכב הנהגת שהגיע מימינו. לדבריו, מקום ההתנגשות הוא כחמישה מטרים אחרי קו הצומת.

5.מסקנתי היא כי שני הנהגים תרמו לתאונה.

הנתבע לא נתן לנהגת, כראוי, את זכות הקדימה, כמתחייב מהתמרור שבמוצא רח' יצחק שדה, ועל כן עיקר האשם מוטל עליו. הנתבע טען כי יש שדה ראייה מספיק לימינו, כשהוא יוצא מרח' יצחק שדה, אך הוא לא נהג זהירות מספקת, בהתחשב בכך שהוא פונה בצומת זה שמאלה, אל כביש שנמצא בעיקול, ועובדה היא, שהוא לא ראה את רכב הנהגת בהגיעו מימינו, ברח' כצנלסון.

אולם גם הנהגת תרמה לתאונה: היא העידה כי לא ייחסה משקל רב למרחק הקצר שבין מוצא רח' יהודית, שממנו יצאה, לבין מוצא רח' יצחק שדה, וכי סמכה על זכות הקדימה שיש לה, בנוסעה ברח' כצנלסון: "אני חושבת שזו עובדה גיאוגרפית שהם סמוכים. זה לא משנה שהדרך הראשית היתה שלי, ולא הייתי בתנופה לאחר שפניתי שמאלה" (בעמ' 1 לפר').

אולם כידוע, זכות קדימה אין נוטלים אלא מקבלים. הנהגת היתה צריכה להתאים את נסיעתה הן למרחק הקצר שבין מוצאיהם של שני הרחובות הצדדיים, הן לעיקול שברח' כצנלסון, והן לצורך שלה לנסוע במרכז הכביש, ולא בימינו, כיוון נסיעתה, בשל כלי הרכב שחנו בצד ימין של רח' כצנלסון. כל אלה הם גורמי-סיכון, שחייבו את הנהגת למשנה זהירות, לגבי האפשרות שרכב יצא מרח' יצחק שדה, בתנאי ראות לא טובים, ביחס לתנועה ברח' כצנלסון, במיוחד כשהיא נוסעת במרכז הכביש, באופן שמקרב אותה אל רכב כזה.

אני מעמידה את שיעור אחריותו של הנתבע לתאונה על 70% ושל הנהגת - על 30%.

6.בהתאם לכך, אני מקבלת את התביעה כדי 70% מסכומה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 1,053.5 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה מיום התשלום למבוטחת: 19.4.09, ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת 70% מאגרת המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלומה; יישאו בהוצאות עדת התובעת; וישלמו שכ"ט עו"ד בסך 869 ₪.

7.המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: